להוריד את המסכות

מה בין חג פורים להתבוננות וחשבון נפש….

מדוע מתחפשים בפורים? מהו הרובד הפנימי שיש בתחפושות – האם להיות אדם אחר?! מהיכן שאבו חז"ל את הרעיון? והאם חג הפורים הוא באמת זמן להתבוננות וחשבון נפש?…

והרי משל קצר:

מסופר על אדם עצוב שלא ידע את נפשו מרוב צער עד שנאלץ להגיע לפסיכולוג. ישב עמו הפסיכולוג שעות ארוכות, הציע תרופות ופעילויות שונות, אך לשווא – כלום לא הועיל.

לבסוף אמר המומחה: "הייתי מציע לך להשתתף במופע הקרוב בהיכל התרבות בעיר. בדחן מפורסם מאוד הולך להופיע שם.כל מי שהשתתף חזר עם בטן כואבת מרוב צחוק. כדאי לך להשתתף במופע… אולי הוא יוציא אותך מעצבותך התמידית". הרים הפציינט עיניים מלאות כאב: "אדוני הדוקטור, הבדחן ההוא – זה אני…"

מהי אם כן המשמעות של התחפושות בחג הזה?

והלא אם זהו מנהג חז"ל הרי שטומן הוא בחובו מעבר לרובד החיצוני – התחפושות, גם משהו ברובד הפנימי (כך שהסמליות היא בהתחזות לאדם אחר – לדמות אחרת).

ישנם הטוענים כי למעשה פורים הוא היום היחיד בשנה בו אנו לא מתחפשים. אנו בוחרים להתחפש בחיינו לדמות מוערצת אותה אנו רוצים לחקות, או למישאלה כמוסה שמעולם לא הצלחנו להגשים.

נגיע אם כן למסקנה:

אין לשפוט אדם לפי מראהו החיצוני. תמיד נסה להביט לעומק. זהו בדיוק מה שביקשו חז"ל להטמיע בנו.

חג הפורים הוא הזמן להסתכלות – לירידה אל העומק. ניתן ללמוד המון על הפרצוף הנמצא מאחורי המסכה, ולשאול את עצמנו: האם באמת אני מצליח בחיים? בחינוך ילדיי? האם זו הדרך שמובילה אל תכלית חיי?…

חג הפורים הוא זמן להתבוננות וחשבון נפש, דהיינו לגלות את הנסתר. לא בכדי נקרא ביום זה את "מגילת אסתר" שמשמעותה גילוי הנסתר… הבה ננסה לקחת את עצמנו ברצינות דווקא ביום ה"מבדח" הזה…

אנו מאחלים לכם חג פורים שמח ומבדח!

חגי וכל צוות החברה