אחד האמצעים המקובלים לכיבוי שריפות הוא הספרינקלרים, או בעברית תקנית – מתזים, מערכת אוטומטית של מתזי מים. יעילותם היא ביכולתם לעצור שריפות בעודן באבן, לפני שיתפשטו בבניין ויגרמו לנזק משמעותי ולסכנת חיים.
רובנו יודעים כבר לזהות את נוכחותם של הספרינקלרים בבתי עסק, במבני ציבור גדולים ולפעמים אף בבתים פרטיים. לפעמים הם נסתרים מהעין, אך במקרים רבים ניתן להבחין בראשי הרסס שלהם המורכבים בתקרה.
ראשים אלה מחוברים למערכת של צינורות הנחבאים בתקרות ובקירות הבניין, והמזרימים מים היוצאים דרך הראשים בשעת הצורך. הראשים מצוידים בחורים המיועדים לפזר את המים כשהם ניתזים, ומזכירים לחלקנו קצת 'טוש' של מקלחת.
כדי לשמור על יעילות הספרינקלרים, יש להקפיד שלא לכסות את ראשיהם ולא לתלות או להרכיב עליהם חפצים שונים.
כיצד פועלים ספרינקלרים
רוב הספרינקלרים מופעלים בתגובה להתחממות הטמפרטורה מעבר לרמת חום מסוימת. חומר שנמצא בראש הצינור מתפשט בתגובה לחום, ומעבר לטמפרטורה מסוימת התפשטותו מגיעה לרמה שבה הוא שובר אמפולה שבה הוא סגור ובכך נפתחת דרך מים הממלאים את הצינורות שבתקרה, והם ניתזים מראש הספלינקר אל חלל החדר.
מכיוון שהמערכת מכוונת לזהות שריפות כבר בתחילתן, המים הניתזים יכולים לעצור את השריפה ולעתים קרובות גם לכבות אותה לגמרי, גם אם כמות המים איננה מאוד גדולה. גם אם בחלק מהמקרים הם אינם מכבים את השריפה, הם מכוונים לשלוט בה ולבלום את התקדמותה עד לבואם של מכבי האש.
תגובתם המהירה של הספרינקלרים לשריפות ופריסתם בכל חדרי הבניין עושים אותם לאמצעי יעיל מאוד לכיבוי אש. יעילותם מוכחת באופן סטטיסטי, הם מקטינים את הסכנה לנפש והנזק לרכוש באחוזים רבים, ולכן נמצאים בשימוש נרחב כל כך בעולם המערבי.
